<h1>חוקות הדיינים סימן קכ"ד</h1>
<h2>דף צד.</h2>
שנים שהלוו לא' מאה דינרין בין ע"פ בין בשטר כל או"א מהם הרי הוא כבעל כל הממון ויכול לתבוע כל החוב מן הלוה ואין הלוה יכול לומר לו אין אתה בעל דברים דידי עד שיבא חבירך אלא הוא לבדו יכול לתבוע כל הממון בין שיהי' שותפו בעיר בין שלא יהי' בעיר וכל מה שעשה זה הוא עשוי בין לזכות בין לחובה וכשיבא חבירו אינו יכול לומר לו אם אני הייתי שם הייתי טוען טענות בענין שהייתי זכאי כך מפו' במס' שבועות בפ' שבועת הפיקדון ובמס' כתובות בפ' מי שהיה נשוי [צ"ד ע"א] וכן פסק מורי תמ"ך ודוקא כשהיו שותפין באותן המעות שניהם אבל אם לא היו שותפין זה הלוה לא היה חייב לא' מהם אלא חצי הממון לבד שהרי אעפ"י שהודה בכל המאה לא' מהם הלוה יכול לומר לו איני חייב לתת לך אלא ממה שאתה אומר לי שהלויתני והרי אתה אומר שלא הלוית לי אלא המחצה שהרי אתה בעצמך הלוית לי הק' דינרין וכיון שאין אתה בעל דברים שלי שהרי אין אתה שותפו וכשיבא חבירך אעמוד עמו לדין אבל כל זמן שהם שותפין כל אחד הוא בעל כל הממון ויכול לתבוע אותו מן הלוה כן דעת הראב"ד ומורי תמ"ך.
